(קורס הכשרת מדריכי הורים)

איך אתה יכול לעשות לי את זה? נמאס לי מההתנהגות הזו, ילד טוב לא מתנהג כך, תלמד מאחיך – הוא יודע איך להתנהג, תמיד אתה חוזר על אותה ההתנהגות, תמיד אתה שוכח דברים, אתה כל כך בלגניסט, אל תהיה גועלי, תקשיב למה שאני אומרת לך, אל תכעיס אותי – הם רק חלק מועט של ביטויים מתוך עולם המושגים שלנו כהורים, ביטויים שלעיתים נשמעים כמו אלימות מילולית מובהקת, אשר מבקרים את ילדנו ובונים את תפיסת האישיות המובנת והמציאותית שלהם. כל אחד מאיתנו, הורה, משתמש לפחות בביטוי אחד מן הביטויים השליליים המוצגים לעיל, מתוך מגוון עשיר של סיבות, כמו הצורך האישי לבטא כעסים, הצורך לשחרר כעסים, פרפקציוניזם מובהק שדורש מילדנו להיות מושלמים כמעט כמונו, תחושת חוסר מימוש מתוך שאיפה שילדנו יגשים את חלומנו אנו, או שמא אלו זיכרונות ילדותנו אשר מבעבעים בתוכנו ומוציאים מאיתנו את דמות ההורים שלנו והתנהגותם שהייתה אז, עוד כשהיינו ילדים ידענו שלא נרצה להתנהג כמוהם לכשנתבגר, והנה המציאות מכה בנו ומציגה אותנו, אמא ואבא כועסים. אלו הן רק כמה סיבות שיכולות להוציא מאיתנו את הצורך להשתמש בביטויים שנראים פשוטים למדי, אך הם ללא כל ספק חסרי תקנה. הביקורת היא רק אלמנט חלקי אשר אחראי על בניית עולמו הערכי של הילד, הביקורת היא אשר מעוררת דימוי עצמי ירוד, חוסר ביטחון תוך שימת דגש על טעויות, בעיקר אלו שמגדירות את תפיסת עולמו של ילד, כמי שבדרך כלל: "ממש לא בסדר!". 

העצמה אישית אצל ילדים הוא נושא חשוב מאוד המקנה בסיס להתפתחותם האישית ועיצובה לטווח הרחוק. אימהות רבות מספרות כי עם סיום יום עבודתן העייפות מכה בהן, יש ימים טובים יותר ויש ימים טובים פחות. בימים קשים נראה שכל העומס הרגשי יוצא וזועק אל מול הילד מבלי שירצו להתכוון לכך. האנושיות עצמה תוקפת אותנו ומשליכה זעמים. אם נתבונן באישיותנו הבוגרת ונשאל את עצמנו האם אנו מסוגלים לשלוט ברגשותינו, לתקשר עם הסביבה, האם אנו פתוחים אליה ומוכנים לתרום, מוכנים לקבל ביקורת, מתוך הבנה שילדנו הוא ללא כל ספק השתקפות לראי חיינו. אם כהורים נתייחס לילדנו כאדם בוגר, אזי מלחמות ופרצי הילדותיות לא היו מוצאים את מקומם בין דרישתנו. מכאן שלא נצטרך כמודל לחיקוי, לשמור כפי שאנו עושים בדרך כלל, על הפגנת צדנו המשובח, ללא טעויות, ללא פאשלות, כהורים שמנסים רוב הזמן לשקף את הצד המושלם כחלק מן הצורך האנושי.

ילד שאינו מועצם עסוק כל הזמן בפגיעות האישית-חברתית שלו. לכן במקום שההורים יחפשו דרכים להטביע את הילד בעולם של ידע וחינוך כמו חוגים, הפעלות והעשרות למיניהן, עבדו על חיזוק הביטחון העצמי שלו, מה שיקנה לכם ולו, שקט פנימי. מעבר לפן הקוגניטיבי קיים הפן החברתי רגשי. על ההורים לדבוק בפן זה ומשם לחזק ולראות את הדברים החיוביים שהילד עושה במקום להתרכז כל הזמן ביכולותיו השליליות. הביטויים השליליים שאנו כה נוהגים להשתמש בהם משדרים אכזבה, הכיוון השלילי חונק את הילד, גורם לו לחוש שאנו מאוכזבים ממנו כל הזמן, זו הופכת להיות תפיסת עולמו. הורה שיש לו את היכולת האישית, וזה מאוד קשה, לחזק מעשים חיוביים, לחפש דווקא אותם ולא להתמקד בשלילי, יוכל להעצים את ילדו בדרך חכמה. למשל כשילד לא עושה את שיעורי הבית שלו על ההורה לא לומר מילה, וזה מאוד קשה ליישום עבור הורים רבים, אך כשהוא כן עושה את שיעורי הבית שלו, על ההורה להפגין שמחה".

גבולות הם כלי מבטיח אשר כרוך בכל עבודת ההורות שלנו. כל מה שנעשה כהורים חייב להיות מצוי במסגרת חכמה של גבולות שכמובן משלבת בתוכה אמפטיה, חום, אהבה ובמקומות שצריך, גם פינוק. עם הצבת הגבולות חשוב כי שני ההורים יחליטו על אותם גבולות זהים, שהרי דעות שונות של ההורים עשויות לבלבל את הילד ולתלות אותו באוויר הסוער. נראה כי לכל גיל יש דברים שהם רלוונטיים יותר מבחינת הדרך שאפשר להעצים את הילד. התפתחות תחושת הביטחון של ילד מתחילה מגיל אפס. חלק גדול מהכלים להעצמה מתאימים לכל גיל – חשוב כי בכל גיל יעשה יישום ספציפי לילד. אם כהורים נממש וניישם את חמשת הכללים המובילים להעצמה, אזי שדרכנו להעצים את ילדנו ובדרך גם את עצמנו אנו, נראית מבטיחה.

ראשית נעזור לילד להכיר את יכולותיו, נזהה אותם. גם לתינוק קטן יש יכולות שהוא מסוגל לבצע כמו גדילה מואצת, התפתחות ועשייה של דברים חדשים – בכל פעם כשתינוק עושה משהו חדש ההורה מתלהב עצם העשייה ובכך משפר את ביטחונו העצמי. מכאן שביטחונו העצמי של ילד עשוי להתעצב החל מגיל אפס ולנו כהורים, השפעה מוחלטת על כך. עבור אותו תינוק שלפתע הושיט את ידיו אל עבר המובייל, ההורה ייתן לו להבין ולהרגיש דרך מילות השיבוח שהנה מתקיים פה משהו חדש. כמובן שבגילאים מבוגרים יותר על משוב ההורים להיות מורכב ופרטני, מעבר לאמירות פשטניות כמו איזה יופי. עלינו לשלב במשוב תיאור פרטני ואובייקטיבי, אשר יסביר לילד את ההתנהגות הראויה והחיובית, שאותה אנו בוחרים להעצים. יש לתת משוב חיובי על המאמץ, על הדרך ולאו דווקא על התוצאה הסופית. בכלל, שילוב בין משוב אובייקטיבי תיאורי לבין סובייקטיבי רגשי (אני גאה בך, כל הכבוד, מאוד מרגש אותי) הוא השילוב המנצח להעצמה. הילד מרוויח גם אהבה ותחושה טובים וגם לומד ומבין במה בדיוק מדובר (הדרך והתהליך שעשה).