מאמרים וכתבות תוכן

מאמר זה מבוסס על עבודת תזה שנכתבה בחוג לבריאות נפש קהילתית באוניברסיטת חיפה, בהנחייתו של פרופסור דיוויד רועה. שמות המשתתפים במחקר הם שמות בדויים, וכל נתון מזהה הושמט לצורך שמירה על פרטיותם.

השלכות סגרי הקורונה על האיזון בין עבודה למשפחה מוסגרו במחקרים קודמים כתופעה גורפת: ביצוע המגדר העָצים (העדפת עבודת המשפחה לנשים ועבודה בשכר לגברים) שהתהווה בזמן המשבר והסגרים נתפס כמגמה שעלולה להימשך גם לאחריו. ואולם מחקרנו העמיד את ההשוואה בין התקופות לבחינה אמפירית. לשם כך חיברנו בין תיאוריות מהלך החיים, חדירוּת הגבולות וביצוע/אי-ביצוע מגדר.

התקפי זעם מתפרצים אצל ילדים שונים בגילאים שונים, בתקופות שונות ועל רקע התנהגותי/חברתי שונה. לא משנה מתי ההתקף בוחר להתפרץ, אנו ההורים חשים מתוסכלים, לעיתים חסרי אונים, נלחמים בכוח בהתפרצות של כעס, בכי והשתוללות, מתוך תחושה טוטאלית של אובדן שליטה. מי מאבד שליטה יותר, אנחנו או הילד? על התמודדות עם התפרצויות זעם על פי הגישה ההוליסטית בשילוב כלי דמיון מודרך ותמציות פרחי באך.

בימים אלה, שעמודי ענן כבדים מאיימים לרחף מעל ראשי כולנו, כל רעש קטן עלול להחריד את אוזננו, להלחיץ ולשבות אותנו במעגל החרדה – הפאניקה שכה מאיימים על חיינו. כשמדובר בחרדה, נדמה שהכוח בידינו, "תפסיקו לחשוש", "תתבגרו", "מה שצריך לקרות קורה", "תאמינו בטוב" ועוד מיני סיסמאות נזרקות אלינו מכל עבר, בעוד אנו "החרדתיים" נשאבים פנימה, אל תוך מערבולת רגשית ופיזית, שסוחפת אותנו אל מציאות והתמודדות לא קלה.

מדוע אנחנו דיכאוניים יותר בחורף? הגשם יורד, מכסה ומציף אותנו, מעורר רגשות כבדים. חשוך, אפור ונטול צבעוניות של ממש. לאן נעלמה השמש וכיצד נחזיר אותה אל חיינו?

כשקצב ליבכם מתגבר כך סתם פתאום ולא מהתרגשות מיוחדת, גלי הזיעה מצטברים על גופכם, לא נשכח רעידות, קוצר נשימה ותחושה כאילו העולם כולו ואנחנו יחד עומדים בעוד רגע להתעלף, הכאבים בחזה לא פוסחים עליכם, כמו גם תחושת המחנק, כאבי בטן עזים, סחרחורות או בחילה. שלא נדבר על המחשבות המתרוצצות שמאיימות במילים של מוות, שיגעון מול צמרמורות לא נעימות, הרי שבהתקף חרדה עסקינן.

נומרולוגיה היא תורת המספרים ("נומרו" – מספר, "לוגיה" – תורה) אשר חוקרת את עומקי היקום בכלל ועומקי תודעת האדם בפרט על-ידי הבנת התדר האנרגטי הטמון בכל מספר. את המספרים מחשבים מתוך תאריך הלידה והשם המלא של האדם. לכל מספר תכונות משלו, כל מספר מספק מידע מדויק בתחומים שונים: אופי האדם, צרכיו, תשוקותיו, ייעודו ועולמו הרגשי, כולל פחדיו.

בשנים האחרונות ניתן לראות כיצד הפופולאריות של צמחים רפואיים רק הולכת וגדלה וכיצד התחום הזה הולך ומתפתח בצורה משמעותית מאוד. צמחים אלו יכולים לסייע לאנשים רבים ולהעניק להם איכות חיים הרבה יותר טובה, שלא לומר לסייע להם בחולי או בבעיות רפואיות רבות מהן הם סובלים.

מה זה משבר? כל היצורים החיים מחפשים יציבות, וחווים שינוי כמסוכן ואפילו כחרדה קיומית. למרות הצורך ביציבות של כל אורגניזם חי ושל בני אנוש בפרט, אנחנו חיים בעולם דינמי, המשתנה תדיר, אולם על פי רוב השינוי הוא תזוזה עדינה, שבתוכה אנו מצליחים לשמר את אשליית היציבות.

למה שינו את השם של יום האם ליום המשפחה? אז אולי כשהילדים צריכים משהו שיצעקו 'משפחה' ולא 'אמא' ? ;) שינוי השם של יום האם ליום המשפחה, עורר תגובות רבות, אימהות רבות (וסטנדאפיסטים) לא הבינו את השינוי וכתבו לא מעט בדיחות בנושא. אבל טכנית, השינוי הוא למען נשים, ויותר נכון, למען שוויון.

רחי באך הינן תמציות טבעיות המופקות מפרחים, אשר עוזרות מאוד בטיפול במגוון בעיות. מכיוון שאלו תמציות טבעיות לגמרי, הן מאוד מתאימות לשימוש בהריון, אבל בואו ראשית נתחבר מעט להיסטוריה: ד"ר אדוארד באך הוא שהגה את הכנת התמציות, וסיפורו האישי מסמל בעיני תהליך של הריון ולידה. ד"ר באך נולד באנגליה של ראשית המאה שעברה. הוא היה רופא-אימונולוג והומיאופט. כשהיה בשנות השלושים לחייו התגלתה בגופו מחלה קשה וחשוכת מרפא המוכרת לנו היום כסרטן. הרופאים האריכו שקיצו קרב ושנותרו חודשים ספורים לחייו.

האם מערכת היחסים וחלוקת התפקידים בין האב לאם שווים בכל בית, האם המרמור שעולה מצידן של הנשים אשר "לוקחות" לעצמן את עול הנטל ונושאות על גבן שקים של אחריות היא אשמתו של האב? בעידן שבו ההורות היא טריגר חינוכי, פסיכולוגי, משמעותי, בו אנו לומדים ומתנסים יחד עם ילדינו, מודדים מהי הורות טובה יותר, גם האבות השתחלו אל תוך הקטע ההורי בדומיננטיות יתר. חלקם אף חושקים בתפקיד האם. הורים רבים מוצאים עצמם מתחשבנים ומגלגלים חוטים של מלחמה - הגיע הזמן שנעצור!